<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רבי יוסי ב"ר יהודה איש כפר הבבלי</h1>
<h2>דף נח.</h2>
גרסינן בפרק אחרון דבכורות רבי מאיר אומר באחד באלול וכו'. ובגמרא תניא בן עזאי אומר כל חכמי ישראל [דומין] עלי כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה. ופירשו רבותינו דהיינו ר"ע. ורב ניסים פירש רבי אלעזר בן עזריה, כמו שכתבתי בסדר אלעזר. ואע"פ שבן עזאי [גדול] כל כך אפילו הכי קורהו תלמיד, כדאיתא בפרק שני דקדושין [מ"ט ע"ב] על מנת שאני תלמיד אין אומרים כשמעון בן עזאי ושמעון בן זומא וכו' והם היו ראויים להוראה, כמו שכתבתי בסדר בן עזאי מעלות שלהן כדאיתא בפ"א דהוריות [ב' ע"ב] תלמיד שראוי להוראה כגון שמעון בן עזאי ובן זומא, אעפ"כ היו דנין לפני החכמים בקרקע, וקרינן להו תלמיד. ולר"ע וחביריו חכמים כדאיתא בפרק האיש מקדש [מ"ט ע"ב] על מנת שאני חכם אין אומרים כחכמי יבנה וכרבי עקיבא וחביריו. ויש לתרץ לענין חריפות וחידוד ופילפול גדולים היו כרבותם, אבל לענין קבלה היו תלמידים וצריכים לזקינים. כדאמר רב בפרק אחד דיני ממונות [סנהדרין ל"ו ע"א] אמר רב שונה אדם לתלמידו ודן עמו בדיני נפשות. ומסקינן כי קאמר רב כגון רב כהנא ורב אסי דלגמריה דרב הוו צריכי ולסבריה לא הוו צריכי. וקרי להו רב "רבותינו" כדאיתא בפרק חבית [שבת קמ"ו ע"ב] משום כבוד רבותינו לא ישבנו עליהם, ומנו רב כהנא ורב אסי. כך היו שמעון וחנן וחנניא. שאף רבי עקיבא הוצרך לרבי אליעזר כל ימיו מרוב הקבלות.
